שף במוזיאון

בתחילת שנת 1882 עמד קלוד מונה (Monet) בפני שוקת מזומנים שבורה. שנה מוקדם יותר נאלץ לעבור עם אליס הוֹשֶדֶה (Hoschedé), מאהבתו ומאוחר יותר אשתו החוקית, ושמונה ילדים - שניים מנישואיו הראשונים וששה מנישואיה הראשונים - לחיות ב-Poissy בקרבת פריז, אבל המקום עצמו הכביד עליו מאוד ועל מנת להתאוורר ולמצוא השראה הוא נסע לנורמנדי, על שפת תעלת למאנש.

גם הכפר Dieppe היה צפוף מדי עבורו ולכן הלין את עצמו בפונדק בשם"A la Renommée des Galettes" שבכפר בדייגים הקטנטן אף יותר Pourville לא רחוק משם. תרגום שמו של הפונדק הוא "תהילת ה-Galettes", כשהכוונה היא לקרפי הכוסמת האופיינים דוקא למחוז ברטאן השכן ממערב (ולפחות לפי מקורות זרים בפריז, מלך הקרפים הנוכחי הוא Bertrand Larcher, בעליה של רשת הקרפריות Breizh Café שאת יצירותיו זכיתי לטעום).

על אף שמחיר הלינה ללילה היה 6 פרנק בלבד ולמרות שמונה היה הדייר היחיד בפונדק באותה תקופה, מצבו הכספי הקשה לא התיר לו לשלם את הסכום, אבל לצייר הוא ידע. את התשלום השיב מונה לבעלי הפונדק שהגיעו מחבל אלזס המזרחי פול-אנטואן גראף (Graff) ואשתו אוג'ני (Eugénie) כשני פורטרטים הנקראים 'אבא פול' ו-'אמא פול' ונמצאים כיום בארמון Belvedere בוינה ובמוזיאון Fogg במסצ'וסטס, בהתאמה.

בציור שלישי שנמסר לבני הזוג פול ומשם התגלגל לאורך השנים עד לאוסף פרטי אי שם בעולם צייר מונה את המאפה עליו נסובה גאוות הפונדק - ה-Galette. במכתבו הראשון לאליס מ-Pourville הביע מונה צער על כך שלא הגיע למקום מוקדם יותר והגדיר את 'אבא פול' כ-'טבח מצוין'. יש המנתחים את הבקבוק החלקי משמאל לקרפים כסמל להרגשתו שהוא 'מאבד את הראש' ואת הסכין המונחת לידם כ-'איום שלוחץ על לבו'.

ויתכן, בפרשנות נעימה יותר, שהקרפים המצוינים של בני הזוג פול היו דוקא מקום מפלטו של מונה, מאפי כוסמת וחמאה נהדרים שהשיבו את רוחו והעניקו לו כוח להמשיך וליצור.