בייב, רוצה לקפוץ למסעדה נחמדה?
- marmatokblog
- May 14, 2014
- 3 min read
אם יש כזה דבר 'טרנדים' בגלידות, ואם אירוע המכונה 'פסטיבל הגלידה האיטלקי' הוא מבשרם של טרנדים כאלה, הרי שזה עומד להיות קיץ קשה במיוחד.
הפסטיבל המתקים בכל שנה ונודד בין כמה ערים באיטליה הוא למעשה תחרות בין אמני הגלידה המובילים במדינה שמציעים לכל טועם את פסגת היצירה שלהם לשנה הנוכחית. ואם כך הרי שבשנה הנוכחית צפויים לשלוט טעמי הלימון והאגוזים למיניהם לצד פיתוחים של קלאסיקות בטעמי פיסטוק, קוקוס וריקוטה.
כן, לא טעיתם. משהו חסר. מתוך עשרים טעמים שאמורים לייצג את מחוזות איטליה מנופפים אלופי הגלידה האיטלקיים בטעם אחד של שוקולד עם עוגיות Bocconotto מאברוצו עם הרבה קינמון ושקדים ובאחת התרמיות הגדולות בתחום המתוק - 'שוקולד לבן' וחושחש. התביעה סיימה את דבריה.
נו באמת...
באתר הרשמי של הפסטיבל אין זכר לרשימת הטעמים המלאה, אבל מצד שני, אין בה טעמי שוקולד, אז אולי בצדק.
מהשרוול הארוך שמציץ בתמונות גם אפשר להבין שקיץ לא היה ב-Orvieto בזמן הפסטיבל, ולכן כל החלק הזה היה רק הקדמה ממורמרת לביקור החביב והנעים במסעדה שסומנה בזמן שיטוטי הבוקר כזאת שאני וחבריי היקרים נאכל בה בצהריים.
L'Oste del Re נמצאת במרכז Corso Cavour שחוצה את Orvieto כלומר אין סיכוי שמי שמבקר בעיקר יפספס אותה. מה שאומר שחשוב-חשוב להגיע קצת זמן לפני שאנשים חסרי מזל פחות נשפכים החוצה מהמסעדה בזמן שברי המזל יושבים ואוכלים בה. או פשוט להזמין מקום מראש.
כבר מבחוץ אפשר להבין במה עוסקת המסעדה: חזירים. חזירים מכל הסוגים. חזירי משק. חזירי בר. ואפילו חזיר-כבשה שהשם שלו פשוט לא השאיר לו סיכוי - Mangalitsa...
מי אני? מה אני?
וכשנכנסים פנימה החגיגה נמשכת: ראש חזיר בר עצום מעל הדלפק, נקניקים וגבינות מפוזרים מתחת לזכוכית ומחכים לתורם להחתך ולהיות מוגשים לשולחנות (או בתוך כריכים לדרך ואפילו הביתה בשלמותם), תמונות שמתארות את Orvieto ואת הפינה בה שוכנת המסעדה לאורך השנים וברכות וביקורות נלהבות בכל השפות האפשריות שנכתבו על ידי הסועדים. חשבתם שאין זוית ישראלית? זוהו ארבע ברכות בעברית כולל אחת שנתלתה הפוך, אולי כדי שיהיה אפשר לקרוא אותה משמאל לימין, אחת מפלסטין ועוד אחת מאיראן. (גם) מסביב לנקניק, אפילו שהוא חזיר, כולנו אותו דבר.
לכאורה אפשר להבין מהתיאור שמדובר במלכודת תיירים קלאסית, ובמעט הביקורות הגרועות שנכתבו על המסעדה (על ידי איטלקים) היא אכן מתוארת ככזו, אלא שלא כל תפישה שהשתרשה והתקלאשתה (לא טעות) היא גם נכונה. מבטיח להתעסק בזה באחת מהמטא-ביקורות שתגענה בהמשך.
קדימה, לאוכל.
במקום כזה אי אפשר לוותר על מגש 'נקניקי הבית' שהגיע לצד סלסלת לחם מהסוג הטוסקני, כלומר ללא מלח. מוזר לרוב הטועמים, חביב עלי מאוד.
הנקניקים טעימים למרות שלא מבחינים בטעם 'בר' מיוחד, אולי כי הנקניקים היו פרוסים דק מדי, אולי כי היו מעט מדי מהם, אולי כי צפינו למשהו אחר. מבין המנות שהוגשו זו היתה המאכזבת מביניהן.
גבירותי ורבותי, החזיר הדק בעולם!
להמשך לקחנו שתי מנות ראשונות: פטוצ'ינה ראגו (חזירי בר) ופולנטה עם נתחי בשר ציד (חזירי בר), שהוגשו על ידי מלצרית זועפת שנכנסה איתנו למסעדה ונראה כאילו הוקפצה למשמרת ביום חופש. עדין הצלחנו להוציא ממנה חיוך בזכות החביבות הישראלית המפורסמת. לא. מצד שני אחת מבני הזוג בעלי המקום התלהבה מהעובדה שאנחנו מישראל, החליטה שאנחנו מ-'דאיפה' (לקח לנו זמן להבין שהכוונה לחיפה) ובכל הגעה לשולחן קראה 'תודה!'.
פטוצ'ינה - עם חזיר בר
פולנטה - עם חזיר בר
הרוטב האדום בשתי המנות היה דומה - אולי מעט יותר סמיך במנת הפולנטה, ובכל מקרה טעים ועשיר. שתי המנות הדגימו היטב את הדגשים שיש לשים בכל אחת מהן - במנת הפטוצ'ינה הפסטה היתה מעולה ו-'נקודות' הבשר עטפו אותה והעניקו לה בדיוק את הכוון המיוחד שלה, ובמנה השניה הנתחים היו גדולים ודומיננטיים והפולנטה עליה הם הוגשו עזרה בניגוב הצלחת מהרוטב.
תוך כדי אכילת המנות הראשונות הגיעה המנה העיקרית שהזמנו לשלושתנו - נתח טי-בון (ניחוש אחד מאיזו חיה) שהתבקש להגיע ברמת מדיום וקיים את ההבטחה. אפילו בחצי רמה פחות ממדיום, מה שהותיר הזדמנות מצוינת להרגיש חייתי במיוחד ולכרסם בעקשנות את הבשר שנותר צמוד לעצם ברמת רייר כמעט. טעים מאוד וחסרונו של המלח הגס - בעלת הבית טענה ש-'נגמר' והסכימה לכל היותר להביא מלחיה פשוטה - לא הורגש, אף להיפך.
חזיר בר - עם חזיר בר
מכיון שנותרו לנו עוד כמה טעמי גלידה להתאכזב מהם לא דגמנו את קינוחי המקום שבהם - לפחות לפי הכתוב בתפריט - דוקא לא היה סוג של חזיר בר. יכול מאוד להיות שהם יהיו מוצלחים כמו שאר המנות.
המחירים נעימים ואף יותר מנעימים - סך כל המנות עם ליטר יין הבית שלא היה מוצלח במיוחד אבל אחרי הכוס השלישית שנמזגה ממנו מתיחסים להכול ביתר סלחנות - 48.5 אירו (50 כולל טיפ) לשלושה אנשים.
סביר להניח של-Orvieto תגיעו בדרך מ- ל- ולא יהיו זמן והזדמנות לבקר ביותר ממסעדה אחת, ובמקרה כזה L'Oste del Re היא מסעדה מצוינת לארוחת צהריים מוצלחת באוירה שהוגדרה היטב על ידי אחד המבקרים הקודמים שהותירו את חותמם על הקירות - 'כאוס מאורגן'.
אה, כן - אם אתם מגיעים עם חזיר המחמד שלכם עדיף לקשור אותו בחוץ לצד הקלישאות על מסעדות תיירים.
L'Oste del Re
Comments