top of page

הדברים שאותי משמחים


כל מתרגם יאמר לכם שתרגום היא עבודה קשה. מאוד. תוכנות ואפליקציות שעושות "תרגום מכונה" יכולות להועיל רק במקרה שמחפשים תרגום מילולי או עבודה חלקית ומרושלת. תרגום שכזה לא יכול להעביר את כל המשמעויות הנלוות לטקסט שנכתב בשפה אחרת ונושא הקשרים תרבותיים רחבים הרבה יותר מהמילה עצמה.


כשנתקלתי בשיר "הדברים שאותי משמחים" מתוך "צלילי המוזיקה" נתפשתי (מן הסתם) למילים שמתארות את האוכל המשמח של האומנת ומאוחר יותר הברונית מריה פון טראפ בגילומה של ג'ולי אנדרוז. בגירסה המקורית של אוסקר המרשטיין (Hammerstein, מילים) וריצ'רד רוג'רס (Rodgers, מוזיקה) אנדרוז שרה על "שטרודל תפוחים... שניצל ואטריות", מסוג הדברים שמשמחים בני אצולה המתגוררים בבנין צנוע בן 22 חדרים בפאתי זלצבורג (פתוח כיום ללינת הקהל תמורת 130 אירו ללילה):

הבעיה מתחילה כשמגיעים לתרגם את השירים ומנסים לשמור על המשמעות. מה הדברים שמשמחים אנשים במקומות אחרים?

למשל באיטליה - מה לאיטלקים ולשניצל? כלומר, יש Cotoletta alla Milanese ("קוטלט בסגנון מילאנזי"), אבל זו מנה עם הרבה יותר מדי הברות. ולכן בגירסה האיטלקית של אנטוניו אמוּרי (Amurri), שתרגם בהצלחה גם את "גבירתי הנאווה", אמנם יש "עוגות תפוחים", אבל גם "צבעו של התה" (תה?! למה לא קפה?!), "עוגיות פריכות", "קרם שוקולד בתוך סופגניות", "לחם קלוי מרוח בחמאה" ו-(הנה זה הגיע) "כשלמיטתך את הקפה מביאים". אלה הדברים שאותי משמחים:

בצרפתית, אנרי למארשן (Lemarchand) צׅרפֵת את ה-"עוגות" בצורה מושלמת והפך אותן ל-"מילפיי גדול של תפוחים טריים", וכדי להשלים את המנה הגיש גם "קערה גדולה של קרם שאותה מלקקים". אלה הדברים שאותי משמחים:

אלפרד פלייטר (Pleiter) ולואי דוסה (Dusée) ההולנדים היו ככל הנראה רעבים מאוד כשתרגמו את השיר, מכיון שכבר בשורה הראשונה מופיעות "סופגניות עם קצפת" (ליתר דיוק הגירסה ההולנדית שנקראת Soeze), "קומקומים שורקים" ו-"עוגיות מוקה", "לחם בלי קרום" ו-"ספל קפה אמיתי עם חלב וקקאו". לא ארוחה קלה, אבל באמת משמחת.


בתוך החגיגה הזאת שמתאימה לארוחת בוקר או אחר הצהריים הזכירו פלייטר ודוסה גם "כרוב כבוש ונקניקיות" (Zuurkool met worstjes). בנסיון להבין האם מדובר ברפרנס למלחמת העולם השניה ומה להולנדים ולכרוב כבוש מצאתי את סיפור המצור שהטיל ברנרד פון גאלן (von Galen), הבישוף של מונסטר, על העיר כרונינגן בקיץ 1672. אחרי שכרת ברית עם מלך צרפת לואי ה-14 התקדם פון גאלן צפונה מעירו וכבש עיר אחר עיר כדי להחזיר אותן מידי הרפורמציה לחיק האמונה הקתולית.

עד שהגיע לכרונינגן.

במשך יותר מחודש הפציץ פון גאלן ב-200 אלף כדורי תותח את העיר שעמדה תחת פיקודו של קארל פון ראבנהופט (von Rabenhaupt) - וכך קבל את כינויו "ברנרד המפציץ" (“Bommen Berend”) – אך לא הצליח להכניע אותה. על פי האגדה ב-27 באוגוסט ישב פון גאלן במפקדתו שב-Haren, אחד הפרברים הדרומיים של כרונינגן, והתענג על צלחת של המאכל העירוני - כרוב כבוש ושְפֶּק. בעוד הוא מהרהר כיצד יכבוש את כרונינגן נורה מתותח עצום שהוצב בכיכר השוק כדור ברזל ונחת ישירות בתוך הצלחת! פון גאלן הבין שלא יוכל לאנשי כרונינגן האמיצים והחליט לסגת חזרה למונסטר. מאז חוגגים בכרונינגן בכל 28 באוגוסט את השחרור מהמצור שהטיל פון גאלן על העיר, ובמוקד החגיגות אכילת צלחות של כרוב כבוש שלידו כדורי בשר, זכר לכדור הברזל שנחת בצלחתו של הבישוף בסוף המאה ה-17. זו גם הסיבה שכששואלים בסלנג הכרונינגאי "הערב נלחמים?" משמעו "הערב אוכלים כרוב כבוש וכדורים?". אלה הדברים שאותי משמחים:

שמחתי לגלות שבספרדית יש כמה גרסאות שמשקפות את הדברים שמשמחים את דוברי הספרדית משני צידי האוקינוס האטלנטי.

כך בגירסה הספרדית "המקורית" ארנסטו סנטאנדראו (Santandreu) השאיר את "עוגת התפוחים" אבל הוסיף לה גם "עוגה עם בשר":

בעוד שבמכסיקו הגירסה המקורית משנת 1965 לא הזכירה דבר מלבד אותה "עוגת תפוחים" שמופיעה כמעט בכל גירסה. בגירסה עדכנית יותר הופיעה התיחסות למזג האויר החם הרבה יותר מאשר ביבשת הישנה, וכך אפשר להתענג על "ברד תות ושאר טעמים... ממתקים, קרטיבים ועוגת תפוחים". אלה דברים שאותי משמחים:

ובעברית? התרגום המקורי נכתב על ידי עפרה אליגון בשנות ה-60, ואז לא היה מקובל להתפרע עם מאכלים מפוארים מדי, ולכן הגירסה – שאגב, נקראה "אלה דברים שעלי אהובים" – הסתפקה ב-"ספל קפה ועליו הר קצפת", אבל גם "פת בחמאה" ולקינוח "דובשניות ועוגות תפוחים". אלה דברים שאותי משמחים:

בגירסה המאוחרת משנות ה-90 שמוכרת יותר כיום ותורגמה על ידי אבי קורן המאכלים המקוריים כבר היו שגורים בכל בית, ולכן קורן הצליח להצמד למילים המקוריות כשתאר "קצפת עם שטרודל... שניצל ופודל". אדגיש שאין בכך המלצה לאכול פודלים, שהם דברים שאותי מאוד משמחים (התלבטתי בין הביצוע של חני נחמיאס לזה של רמה מסינגר, הכרעתי לטובת המוקדם יותר. סליחה ומחילה רמה, היכן שלא תהיי):

בערבית, לצערי, לא מצאתי עוד גירסה מלבד זו של טוני אלבאיע (Albayeh) הלבנוני שבה הוא מזכיר, אמנם לא במובן של מאכל, "דבש דבורים". אלה הדברים שאותי משמחים:

משיחה עם מומחים גדולים הרבה יותר ממני לשפה ולתרבות הערבית (היי ג'.!) הבנתי שהמחזמר לא זכה לפופולריות גדולה בעולם הערבי כמו בשאר העולם ולכן אין ממש תרגומים שלו. ג'. הוסיפה שהיא גם לא מכירה הרבה שירים בערבית בכלל שכוללים אזכורים לאוכל, אם כי יש הרבה אזכורים של פירות ועונות השנה, בהתאם לאופין החקלאי של הרבה קהילות ערביות.


אלו רק כמה אנקדוטות לגבי האוכל שבמילים. כדי לצלול לעומקם של הצלילים, ובמיוחד לאלה שבגרסה הקלאסית של ג'ון קולטריין אפשר לקרוא תזה שלמה שחבר סקוט אנדרסון.

אכן, אלה הדברים שאותי משמחים.

פוסטים קשורים

bottom of page